ואבי-סאבי: סדק שמתמלא בזהב. הפגום והשבור זוכה ליחס מלכותי

השלמות, שמעלה את ערכו האסתטי של האובייקט, היא הפגם וחוסר השלמות שלו. ואבי-סאבי היא ההכרה וההערכה לגבי האובייקט המוחשי, שחוסר השלמות שבו מעלה את ערכו האסתטי ולמעשה, הוא נעשה יפה יותר בזכות אותו חוסר שלמות או פגמים לכאורה.

מושג יפני זה הולך ונעשה מוכר יותר ויותר בשנים האחרונות בעולם המערבי כביטוי של רעיון הנוגע בעיקר לאסתטיקה של האובייקט הנצפה – באומנות או בחיים בכלל. בפועל, ואבי-סאבי מתאר איכות תרבותית-רוחנית שניתן לדבר עליה בהקשרים מרובים.

קערה יפנית מתקופת אזוצ'י-מומויאמה ועד תקופת אדו, המאה ה-17, המוזיאון הלאומי של טוקיו, יפן

בהתאם, הזמניות והארעיות הופכות לתכונות הבולטות המיוצגות בואבי-סאבי, ובמקום שתהייה מגולמת בתפיסת האובייקט שאיפה לנצחיות והתעלות אל מעל הזמן, האובייקט (והצופה) מקבל בפשטות ובענווה את קיומה של מערכת טבעית, דינאמית ואורגנית שבה הוא מצוי ונתון להשפעותיה.

באופן הזה הופכת הקינצוגי, האומנות היפנית של שחזור ותיקון כלי חרס, דוגמא מובהקת לואבי-סאבי: כלי חרס שתוקן ושוחזר בטכניקה זו יזכה לסדקים מוזהבים, מעבר להדבקה של חלקיו והחזרתו לשלם שוב. זוהי דוגמא מובהקת לאופן שבו הפגום והשבור זוכה ליחס כמעט מלכותי.

קערה משוחזרת בטכניקת קינצוגי. תמונה: LifeGate

התרבות היפנית היא ייחודית למדי, ונתפסת על ידי רבים בעולם המערבי כמרתקת ומסתורית. נדמה שהואבי-סאבי יושב על נקודה מרכזית בתפיסה זו ובניסיון שלנו להבין את התרבות היפנית. נראה כי ניסיון זה טומן בחובו גם תקווה מסוימת למצוא דבר שאבד לנו או אולי אפילו, לקבל את החיסרון הזה בשלווה ולראות בו ערך.

עיצוב פנים בסגנון ואבי-סאבי, אדריכלית: אלנה וליאבקו, פרוייקט: ואבי סאבי, מיקום: קרסנויארסק, רוסיה