אפקט ורתר

הספרות מתיימרת להעביר את הקוראים חוויה, לערוך היכרות עם עולמות שונים, לשנות דרכי ודפוסי מחשבה , לעיתים לשפר את חיי קוראיה ואפילו להצילם. אך מה לגבי ספרות שנוטלת את חיי קוראיה? מה לגבי ספרות שמשפיעה על נפש הקורא עד כדי כך, שבסיומו יבחר לשים קץ לחייו? ומה בדין ספרות כזאת? ההשפעה של האמנות על האדם לעיתים מפליאה בממדיה.

בשנת 1774 כתב וולפגנג פון גתה את הרומן "ייסורי ורתר הצעיר". הרומן נכתב כחלק מזרם "הסער והפרץ", שחצה את שלל צורות האמנות והעלה על נס את הרגשות העזים והקיצוניים, כתגובת נגד לנאורות, שהתאפיינה בין היתר בהאדרת הרציונליזם. בספרות, הפרץ הרגשי אפיין את אופן הכתיבה, את הדרמטיזציה של הסיפור אך גם את הסערה הרגשית של הקוראים.

הגיבור, ורתר, מתאהב בלוטה אשר בסוף נישאת לאחר. ייאושו וכאבו על אהבתו הנכזבת מובילים אותו להתאבד באמצעות האקדח, שהשאיל לו בעלה של לוטה – לא פחות. לאחר הוצאתו לאור של הספר פקד את אירופה גל של התאבדויות שנקשרו בקשר ישיר לרומן: עם חלק מהמתאבדים נמצא הספר, ועל גופת חלקם נמצא לבוש זהה ללבושו של ורתר כפי שמתואר בספר. אחר כך נאסרה מכירה או הפצה של הספר עד שנים לאחר מכן.

הנרי פוסלי, הסיוט, 1781, שמן על בד, 102X127 ס"מ, המוסד לאמנות בדטרויט, מישיגן, ארה"ב

ציור בסגנון "הסער והפרץ". גתה העריץ את ציוריו של פוסלי

לתופעה דומה היינו עדים בשנת 2019, עם צאתה של הסדרה "13 סיבות" בנטפליקס, שעל פי דיווחים גרמה לעליה של כ-30% במקרי ההתאבדויות בקרב צעירים בגילאי 10-17.

בעקבות מקרים דומים במהלך השנים קיבלה התופעה הזו את השם "אפקט ורתר", ולפיה התאבדותו של אדם מוכר ומעורר הזדהות, גם אם בדיונית, גורמת לאחרים להתאבד גם כן. פעולת החיקוי הזו, האופיינית בקרב אנשים עם נטייה נפשית או פסיכולוגית להתאבדות, היא פרשנותם לפעולה המתאימה בין מצבם למצבה של הדמות המפורסמת. אין זו הפתעה שרומן פופולרי כ"ייסורי ורתר הצעיר", שהוא הייצוג המושלם שלו את רוח התקופה, עם גיבור עדין, סוער ומעורר הזדהות כורתר, השפיע בצורה כה עמוקה על הקוראים.

זה נכון שהיום כבר לא מתים מאהבה. ציניות תפסה את מקומה של הרומנטיקה, את מכתבי האהבה הנטמנים במגירת המכתבה, כמו אצל ורתר, החליפו סמסים שאיש לא יטרח לחזור ולקרוא, ואפילו את ההיכרויות האקראיות, הנעימות והמרגשות החליפו האפליקציות. אך רק לאמנות, נפש האדם נותרה רגישה ונתונה להשפעות מרחיקות לכת עד היום.